דף הבית >> מאמרים >> פרידה מבן זוג
 
 
 פרידה מבן זוג
כתבה : מירי קובלסקי
 
"ורצון רק אחד:
להשכיח הרגע המר-
זעקת אימתו
של הלב שנתעה למדבר
ולשוב ולחיות
את גילו הברוך של אתמול..."
 
רחל
מתוך הקובץ "שירת רחל"
 
פרידות הן חלק בלתי נמנע מחיינו, ולמרות זאת, רובנו חווים קושי בהתמודדות עמן.
כך במיוחד כאשר מדובר בפרידה מבן או מבת זוג. מה מעוררת בנו פרידה מבן זוג,ומדוע פרידות כואבות כל כך, גם כאשר ברור שהיחסים אינם טובים עוד, וכי הם גורמים ליותר סבל מאשר לאושר? האם הקושי להתאושש מפרידה תלוי בגורמים "אובייקטיביים" כגון משך הזמן של הקשר או עובדת מיסודו, או שהנו עניין סובייקטיבי בלבד? ומה יכול לסייע בהתמודדות עם מצב משברי זה?

פרידה, באשר היא, מעלה לעיתים קרובות תחושות לא פשוטות של בלבול, דכדוך, עצב ,כאב וריקנות. המערבולות הרגשיות שנוצרות בעקבות פרידה נובעות מכך שפרידות מייצגות אובדן לא רק של הקשר עצמו, אלא גם  ניפוץ התקוות והחלומות שהיו לחיים מאושרים וטובים יותר. במקרים רבים, פרידה כרוכה באובדן ממשי של סטטוס חברתי וכלכלי ובשינויים רבים, כגון שינוי במקום מגורים, שינויים באורח חיים, התמודדות עם התנהלות שונה בעניין הילדים במידה וישנם, שינוי יחסים עם המשפחה המורחבת  וכד'. עולה גם אי ודאות רבה בקשר לעתיד. שאלות כגון: האם אצליח להסתדר בכוחות עצמי, האם אמצא בן/ בת זוג שיתאים לי יותר, האם האנשים הקרובים לי(ילדים למשל) יצליחו להתמודד עם הפרידה, האם אסתדר במקום המגורים החדש ועוד. כך, שבנוסף לקשיים הרגשיים הקשורים לאובדן הקשר עצמו, קיים גם הקושי להתמודד עם אי הודאות והשינויים הרבים שמביאה עמה הפרידה.

 פרידה, במקרים רבים, יוצרת משבר בדימוי העצמי. הדבר נכון בודאי במקרה של פרידה בה אחד הצדדים רצה בהמשך הקשר אך נדחה ע"י הצד השני, אך גם כאשר הפרידה באה כחלק מתהליך הדדי בין שני הצדדים, או אפילו אצל יוזמ/ת הפרידה עצמו. יוזמ/ת הפרידה אף עלול למצוא את עצמו נבוך יותר, משום שהלגיטימציה לחוש עצב וצער על הפרידה אינה כה מובנית מאליה בממקרה זה.
 לעיתים קרובות, פרידה מלווה בתחושות של כשלון, ירידה בתחושת הערך העצמי, פגיעה בדימוי העצמי, פגיעה בנשיות או הגבריות, ערעור הבטחון העצמי, ושבר בזהות העצמית שהתפתחה לאורך השנים.
 
לכאורה, אחד הגורמים שאמורים להשפיע על התאוששות מהירה או איטית יותר מהקשר היא משך הקשר. אולם למעשה, במקרים רבים, אין מתאם בין משך הקשר לבין יכולת ההתמודדות עם הפרידה. גם במקרים בהם הקשר היה קצר יחסית ולא מחייב, יכולה הפרידה להיחוות כשבר עצום ועמוק.
טיב ההתמודדות נובע בין השאר, מהמשמעות שכל אדם מעניק לקשר או לעצם הפרידה, כמו גם מנסיבות החיים בהם הוא נתון באותה עת, מסיבות הפרידה, ומהימצאותה או אי הימצאותה של מערכת תמיכה משמעותית (חברים, משפחה קרובה, פסיכולוג וכד').

אדם אשר חווה פרידה בסמוך לאובדנים אחרים בחיים, או לאחר שינויים מטלטלים אחרים כגון אובדן מקום עבודה, מעבר לעיר או לארץ אחרת או  שינוי ביחסים עם אנשים משמעותיים אחרים,כמו ריב עם בן משפחה קרוב, או ניתוק קשר עם חבר, לרוב, יתקשה יותר להתמודד עם פרידה מבן זוג מאשר אדם אשר נמצא במקום יציב ובטוח יותר במעמדו האישי, והחברתי.

כמו כן, הסיבות שהביאו לפרידה משפיעות בצורה משמעותית על יכולת ההתמודדות עמה. למשל, אם הפרידה באה עקב בגידה או דחייה,היא משאירה את הצד הפגוע מתמודד לא רק עם הקושי להיות לבד,אלא גם עם פצע שוטט דם באגו ובדימוי העצמי. פרידה במקרה זה, עלולה להיחוות כאירוע טראומתי המערער את הבטחון והאמון הבסיסי של האדם בעולם.
גורמים נוספים שמשחקים תפקיד חשוב ביכולת להתמודד היטב עם פרידה הם, האם היו יחסי תלות בקשר עם בן הזוג.  למשל, גבר שהיה תלוי באשתו בנושא אחזקת הבית, או אישה שהייתה תלוייה תלות כלכלית מוחלטת בבן זוגה,יתקשו בתפקוד עצמאי לאחר פרידה. התלות יכולה להיות גם רגשית וחברתית: אם הזוגיות שהייתה לא אפשרה קיומם של קשרים חברתיים אחרים, או אם ערכם ובטחונם העצמי של השותפים לקשר היה תלוי באופן בלעדי ביחס אותו קיבלו מבן הזוג.

היכולת להתמודד עם ה"להיות לבד" קשורה גם בתהליכים התפתחותיים מוקדמים יותר של כל אדם  ובדינמיקה של המשפחה ממנו הם באו. אנשים אשר בילדותם חוו קשר הדוק ותלותי עם הוריהם, לרב יתקשו יותר להתגבר על פרידה מאשר אנשים אשר באו ממשפחה שעודדה עצמאות ונפרדות.
בנוסף לכך, ללא ספק, אחד הגורמים החשובים בעניין זה הוא המשמעות האישית שמעניק כל אדם לקשר בו היה נתון. אם למשל, הקשר גילם עבור אחד מהצדדים את היכולת להצליח או היכולת להיות נאהב, אזי שבר ופרידה של קשר שכזה עלולים לגרום לזעזוע עמוק בדימוי העצמי של אותו אדם, ולהקשות עליו לאחות את הקרעים לאחר הפרידה.
 
התמודדות עם פרידה הנה למעשה חוויה של אבל. אנו מתאבלים על הקשר שאיננו עוד, אך כאמור, גם על כל שאר הדברים שאיבדנו בדרך. בהתמודדות זו ישנם שלבים של כעס, מרירות, עצב וריקנות. לעיתים, מתעוררים בעקבותיה סימפטומים של דיכאון כגון קושי להתרכז בדברים אחרים,מחשבות בלתי פוסקות על נסיבות הפרידה או על בן הזוג ועל החסר שלו, שינויים בהרגלי האכילה והשינה(שקיעה בשינה או לחילופין קשיי שינה), תחושות גופניות לא נוחות כגון כאבי ראש או כאבי בטן, פסימיות רבה לגבי העתיד, איבוד עניין בחוויות חיים אחרות, ולעיתים אף תחושות של איבוד הטעם בחיים.
במקרים רבים, לאחר שהכעס והמרירות מתפוגגים מעט, מתחילה אידיאליזציה של הקשר שהיה או של בן/בת הזוג. הסיבות שהביאו לפרידה מתערפלות, ולעומת זאת מתבלטות המחשבות על התכונות החיוביות של בן הזוג לשעבר, על חסרונו, ועל החוויות המשותפות הטובות, שאבדו. בקרב אלה שיזמו את הפרידה מתעוררים לעיתים רגשות חרטה וייסורים עצמיים על הצעד שבו נקטו.
 
לעיתים, על מנת להקהות את העוצמות הרגשיות והשבר הנפשי שנוצר, ישנם אנשים אשר יעליטו את עצמם בעשייה נמרצת כגון: עבודה, יציאה למסעי קניות משולחי רסן, מסיבות אין סופיות ועוד. יש כאלה אשר ימהרו לנסות ולמצוא קשר חדש במהירות האפשרית, יירשמו לאתרי הכרויות, יצאו להמוני "בליינדטים". לחילופין, יהיו כאלה שיתכנסו פנימה,ויבודדו את עצמם מהמעגל החברתי בו לקחו חלק לפני הפרידה.
לפעמים, ישנה אשלייה שהפרידה תהיה קלה יותר,אם יישמר הקשר עם בן הזוג לשעבר. מובן, שבמקרה ומדובר בגירושים בהם יש ילדים, הקשר עם בן/בת הזוג לשעבר הנו נחוץ וחשוב. אולם,חשוב לא לבלבל בין קשר שהנו ענייני ולטובת הילדים,לבין קשר המנסה לשמר נתזים  מהזוגיות שנגמרה ואיננה עוד. קשר שכזה עם בן הזוג לשעבר, ברב המקרים, לא רק שאינו תורם להתמודדות עם הפרידה, אלא רק מעכב את האפשרות לבניית חיים חדשים ובסופו של דבר רק מנציח את הכאב והבדידות.
 
חשוב לזכור, כי רגשות הכאב, הדכדוך והעצב הן חלק חשוב בעיבוד תהליך הפרידה. צריך להשתדל אמנם, לא לשקוע בתחושות אלה בלבד, אך כן לאפשר לחוויות האלה להיות נוכחות, ולא בהכרח לברוח מהן. כניסה למערכת יחסים, לפני עיבוד אבל הפרידה, על פי רב תסתיים במפח נפש נוסף, שרק יוסיף כאב ויעצים את תחושת הכשלון שממנה היה ניסיון להימלט.

כיצד ניתן,אם כך להתמודד באופן יעיל ובונה עם המערבולות הרגשיות העוצמתיות שנוצרות בעקבות פרידה?
לאחר פרידה, כדאי מאד להיעזר ולרפד את עצמך באנשים תומכים ואהובים,איתם ניתן לחלוק את החוויות ולקבל תמיכה וחיזוק. גם אם הנטייה במקרים רבים היא להתבודד, צריך להשתדל ולא להיות לבד יתר על המידה. שיחה עם אנשים אחרים, מסוגלת לסייע לך לפזר מעט את תחושת הבלבול, להגיע לתובנות חדשות ולעיבוד יעיל יותר של מה שאירע. במקרים מסויימים, ניתן לשקול פנייה לאיש מקצוע על מנת לעבד את החוויה וללמוד ממנה.
חשוב גם לשים לב לצרכים הבסיסיים ולא להזניח אותם: להקפיד על שעות שינה מספיקות, על תזונה בריאה ופעילות ספורטיבית. שהרי בריאות הגוף מחסנת גם את הנפש.
כדאי מאד לנסות ולהרבות לעסוק בפעילויות הגורמות לך הנאה רוחנית וגופנית. טיול מהנה, עיסוי, ארוחה טובה. עם זאת, יש לנסות ולשמור על שגרה וקביעות בכל האספקטים בהם לא חל שינוי, על מנת לייצר איזון למצב עתיר שינויים זה.

לסיכום
פרידה היא שינוי, המצריך הסתגלות והתארגנות מחודשת. אך היא גם תהליך של יציאה ממצב של תקיעות ושחרור.  פרידה היא אינה רק תהליך רגשי המלווה בבלבול, בסבל ובכאב. דווקא בזכות העוצמות הרגשיות הגדולות המלוות את תהליך ההתמודדות עם פרידה, טמון בה גם פוטנציאל ללמידה, הכרת עצמי מעמיקה יותר שתביא בסופו של דבר, לצמיחה ולהתפתחות אמיתית, מקדמת ומעצימה. 
 
 
 לתיאום פגישה פרטנית, ייעוץ אישי או טפול אישי לחצו כאן
 
 
 
דף הבית טיפול זוגי יעוץ זוגי טיפול משפחתי טיפול פרטני טיפול מיני מירי קובלסקי צור קשר
 
מירי קובלסקי - טיפול זוגי, משפחתי ופרטני , טיפול במודיעין, מטפלת בשפה הרוסית   054-6663351
לייבסיטי - בניית אתרים